מסקנות חנינת מס הכנסה

הליך "גילוי מרצון" הינו הליך מורכב הטומן בחובו שאלות וספקות. נכון כי מאז הנוהל אותו פרסמה הרשות בשנת 1993 בו "רמזה" על "ההליך", הרחיבה הרשות דבריה לעניין הנוהל בחוזר האחרון שהוציאה בשנת 2005; אך עם זאת עדיין ישנם פערי מידע וספקות לעניין הנוהל, התנהלותו ואי הוודאות העומדת בפני הנישום האם "יש טעם" להגיש בקשה להליך גילוי מרצון. חולון

ראינו את הבעיות הטעונות ליבון העולות מהנוהל שפורסם על- ידי הרשות: תנאי המידע הקודם, החיסיון מפני הפללה עצמית והעובדה כי שוללים מהנישום את זכות ההנמקה במקרה בו סורבה בקשתו להליך הגילוי מרצון והגענו למסקנה כי בידי הרשות יש כוח רב מידי, מעין מונופול בכל הקשור לקבלת ההליך בחולון. מאחר ומדובר בהליך "הקלה" על הנישום, וכי בדרך כלל הנישומים הלוקחים חלק בהליך, הינם נישומים נורמטיביים, יש מקום לנקוט בפרשנות מצמצמת בכל הנוגע לאלמנטים של חקירה ומידע. יתרה מכך, יש להפוך נוהל זה להליך המעוגן בחוק על מנת לתת אפשרות לבקר את ההליך האמור, על מנת לאפשר לנישום לדעת כי יש בידיו אפשרות בתום הבקשה לדעת "היכן הוא עומד" ובאם הבקשה לא נתקבלה מהן הסיבות לכך. הליך אשר מעוגן בחקיקה הינו חד משמעי, לא מטיל ספקות ולא נותן בידי הרשות כוח לבצעו ללא עוררין.

כמו כן, ראינו כי במדינות ה- OECD, מתבצעים מספר הליכים ל"הקלה על הנישום" ולגביית מס אמת. ניתן לראות מהאמור לעיל כי הליכי חנינת המס וגילוי מרצון, בעלי מטרה אחת משותפת והיא החזרת כספי מס אמת לאוצר המדינה. על מנת להשיג מטרה זו עמדנו על ההבדלים בין ההליכים השונים.חולון

לסיכום, אסור שגילוי מרצון ייתפס ע"י הציבור כהודאה של מערכת המס בכך שהיא לא מסוגלת לאכוף את חוקי המיסים ולא תהיה מסוגלת לעשות כך גם בעתיד. צעד כזה עלול לגרום לכך, שגם מי שעד היום שילם מיסים בגלל ההרתעה של מערכת המס, יבין שמכאן ואילך אין לו סיבה לחשוש והוא יכול, על כן, להימנע מתשלום מיסים רואה חשבון בחולון

לכן מהלך של גילוי מרצון צריך להיות חלק ממהלך כולל בתחום מינהל המס, הכולל צעדי אכיפה, שיפוט וענישה, כאשר ברור לאזרחי המדינה שמכאן ואילך נפתח פרק חדש ושונה לחלוטין בתחום האכיפה.

חנינת מס הכנסה

חנינת מס - וכל נושא הקשור לתכנון מס אנו ממליצים להשתמש בשירות של רואה חשבון מקצועי ומהימן


חנינת מס הינו מהלך יזום בחקיקה ע"י המדינה, כאשר נגבה מלוא המס המגיע וזאת מבלי שינקטו בסנקציה פלילית כלפי הנישום, להבדיל מנישומים שאינם מגלים מרצון ונתפסים, הנושאים במחיר הענישה המלאה.

מהלך החנינה מעורר לרוב תגובות שליליות בציבור אשר סבור כי אין לתת פרס למעלימים, ואל יצא החוטא נשכר.

בעקבות התוצאות האומללות שהיו לחנינת מס לאחר מלחמת ששת הימים אשר לא הביאה לגילוי מרצון של העלמות בעלות משמעות, נבדק במינהל הכנסות המדינה הנושא של חנינת מס או בכינוי אחר: הלבנת הון.

המסקנה שהצוות הגיע אליה הייתה, כי אין טעם לבצע מהלך של הלבנת הון, הכרוך במתן חנינה למי שמגלה את היקפו האמיתי של הונו, היקף שהוא תוצאה של העלמת הכנסות בעבר.

בטווח הארוך הנזק אשר יגרם למוסד המסים ולמערכת המס הוא גדול מן התועלת הכספית, אם תושג בכלל תועלת משמעותית בתחום הגביה.

מדי כמה שנים עולה יוזמה מטעם פקידי משרד האוצר לגבי חנינת מס כזו או אחרת, לפיה יחול שיעור מס אחיד על מי שידווח על הכנסות טעונות דיווח שלא דווחו לרשויות המס, אך בדרך כלל יוזמות אלה נדחות ולא יוצאות אל הפועל.

לרגל שנת היובל למדינה הוצעה הצעה להנהיג חנינת מס אשר נתקלה בהתנגדות כה רבה, עד כי היוזמה לצעד כזה בוטלה בסמוך להעלאתה.

כמו כן, זמן קצר לאחר הנהגת הרפורמה במיסוי הבינלאומי- לרגל שנת ה-60 לקום המדינה התגבשה בוועדת המיסים של לשכת עו"ד בראשות עו"ד אריה גרובר הליך חנינת מס שיאפשר לאזרחים תושבי ישראל שלא שילמו מסים על הכנסותיהם מחו"ל לשלם כעת את המסים המתחייבים, וזאת מבלי שתינקט נגדם סנקציה פלילית ומבלי שיישאו בקנסות.

יוזמה זו מתייחסת לנישומים נורמטיביים, המשלמים מס אמת בדרך כלל, אך עקב רפורמת המס בישראל מ-2003 לא דיווחו על הכנסותיהם מחו"ל ולא שילמו את המס המתחייב.

לדעת גרובר עקב הסיבוך בחקיקה, חוסר תשומת לב של הנישומים או כשל נקודתי שקרה אצל הנישומים הנורמטיביים, ראוי לאפשר להם לדווח על הכנסותיהם, לשלם את המס המגיע, וזאת מבלי שתהיה להם סנקציה פלילית. הוצע כי נישומים אלו ישלמו את המס בתוספת ריבית והצמדה, מבלי לשלם קנסות.

על פי היוזמה נישומים אחרים שלא דיווחו על הכנסות או פעילות אחרת החייבת במס ומעוניינים להידבר עם רשות המסים על מנת לשלם את המס המגיע עקב מחדלם יוכלו לעשות זאת במשך שנה. במידה ובמהלך השנה יסדירו נישומים אלו את חובותיהם לרשויות המס - הם יזכו לחסינות מהעמדה לדין פלילי. פרופסור יצחק הדרי, יו"ר פורום המסים בלשכת עורכי הדין, ציין כי מדובר בנישומים שיפנו מרצונם הטוב לרשויות המס, על מנת להצהיר על רווחיהם - ולא בנישומים כלפיהם מתנהלת חקירה. לדברי גרובר הצעת החוק מבוססת על הליך חנינת מס שבוצע בבלגיה, גרמניה, ארה"ב, איטליה ויוון, כשהמטרה אינה חנינת עבריינים שביצעו עבירות על פי חוק הלבנת הון.

יוזמה זו גם כן נדחתה.

לאחרונה פורסמה יוזמה מעין זו לגבי כספים המוחזקים ע"י תושבי ישראל בבנקים בחו"ל , ואשר לגביהם לא דווחו רווחי הון והכנסות מדיבידנד ומריבית ולא שולם בגינם מס בישראל.

המדיניות המוצהרת בישראל, אף שאינה מעוגנת בכל הוראת חוק או הוראה מנהלית, היא כי גילוי עצמי או תיקון דו"ח מרצון לפני שנפתחה חקירה מסוג כלשהו בעניין הרלוונטי, אינו גורר פתיחת הליכים פליליים, כל עוד ישולם מלוא המס המגיע וכל עוד הרשות תשוכנע כי הגילוי הוא מלא ושלם.

יש לציין שגם ללא חנינת מס יכולים בעלי חשבונות שאינם מדווחים בחו"ל להגיע להסדרי מס סבירים ונוחים שיאפשרו הבאת כספים לישראל ללא העמדה לדין פלילי.

דווקא חנינת מס עלולה להרע עם בעלי החשבונות מאחר ואז יהיה קשה מאוד להגיע להסדרים באחוזי מס נמוכים יותר מאל השרירותיים שייקבעו.

זהו שיקול חשוב מדוע יש להקדים ולהגיע להסדר עם רשויות המס בנוסף לשיקול החשוב ביותר של מניעת הסיכון הפלילי.

לא לפני זמן רב בכנס לשכת רו"ח באילת אמר מנהל רשות המיסים, יהודה נסרדישי כי מתוכנן מהלך של גילוי מרצון, בו ניתן יהיה להצהיר נקודתית על סכומים שלא דווחו בעבר.

עם זאת, הוא חזר על התנגדותו למהלך גורף של חנינת מס, שלדבריו עלול להביא לישראל כספים שמקורם בארגוני פשע ובהלבנות הון, ואשר אינו מוסרי ואינו חינוכי.

תוכנית ברק אובמה לערעור הסודיות הבנקאית

תוכנית ברק אובמה לערעור הסודיות הבנקאית


ההסכם שנחתם לאחרונה בין הרשויות בארצות הברית ובנק UBS לחשיפת בעלי חשבונות אמריקאיים בבנק השוויצרי, מהווה מכה קשה לסודיות הבנקאית.

בבית משפט פדראלי במיאמי התנהל השנה דיון מרתק בין הרשויות האמריקאיות לבין בנק UBS השוויצרי. הרשויות דרשו מ-UBS לחשוף את זהותם של 52 אלף לקוחות אמריקאיים, החשודים בהחזקת חשבונות בבנק השוויצרי בניסיון להסתיר כ-18 מיליארד דולר, ובכך להימנע מתשלום מסים בארצות הברית.

בהתאם לחקיקה בנקאית בארצות הברית, אזרחים נדרשים לדווח לרשויות על אחזקת כספים בחשבונות בנק זרים, בסכום העולה על עשרת אלפים דולר. למרות החובה לדווח, רבים אינם מדווחים מסיבות שונות. ממשל אובמה החליט להיאבק בתופעה הרווחת, והבנק הראשון שנבחר היה UBS, הבנק הגדול בשוויץ.

UBS התנגד למסירת המידע לרשויות בארצות הברית, וגייס לעזרתו את ממשלת שוויץ אשר טענה כי ההליך המשפטי פוגע בריבונות של שוויץ. עיקר טענתה של שוויץ הייתה כי חוקי הסודיות המחמירים במדינה אינם מאפשרים את גילוי המידע המבוקש. חובת הסודיות בענייני מסים אמנם חלה ברוב מדינות העולם, אך ההצלחה של שוויץ כמרכז פיננסי עולמי קשורה בחוקי סודיות מהמחמירים ביותר בעולם. אלא, שבית המשפט לא התרשם מהעמדה שהציגו השוויצרים, ואילץ את הצדדים להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית משפט. הממשל האמריקאי רצה, מצד אחד, להשיג כמה שיותר מידע מהבנק השוויצרי, אך מצד שני חשש כי בשל המשבר הפיננסי, לחץ כבד מידי יגרום לפגיעה חמורה ב-UBS ולהחמרה במשבר העולמי. הצדדים אכן התפשרו וחתמו על הסכם לגילוי מידע.

בהתאם להסכם, UBS אמור להעביר לרשויות בארצות הברית פרטים של כ-5,000 לקוחות אמריקאיים המחזיקים חשבונות בשווייץ. כדי להימנע מהצורך בעריכת תיקונים בחוקי הסודיות בשוויץ, הוסכם כי העברת המידע תתבסס על המנגנון להעברת מידע הקיים באמנה למניעת כפל מס בין ארה"ב לשווייץ.

בהתאם להסכם הוא הקביעה לפיה יימסר מידע רק ביחס לבעלי חשבונות בנק אשר החזיקו מעל רף כספי מסוים, שלא פורסם מהו. התוצאה היא שאף אחד מבין 52 אלף בעלי החשבונות ב-UBS אינו יודע בוודאות האם שמו יימסר לרשויות בארצות הברית. רבים כעת מתלבטים האם להקדים ולדווח לפני שהרשויות יפתחו בהליך פלילי נגדם.

במקביל לפרשת UBS, ממשל אובמה הודיע על תכנית חנינה למעלימי מס, המאפשרת למחזיקים בחשבונות בנק זרים, להצהיר על הכספים עד ליום 23 בספטמבר 2009, לשלם קנסות ולהימנע מהעמדה לדין פלילי

הממשל האמריקאי מתכוון שההסכם עם UBS ישמש כמודל לחקירות נגד בנקים נוספים בשווייץ. נראה כי הבנקים הבאים בתור יהיו: Credit Swiss ובנק HSBC.

מדינות נוספות, בעיקר באירופה, מתחילות לנהוג ביד תקיפה נגד הבנקים בשוויץ.

כך לדוגמא, ממשלת צרפת דרשה לקבל לידיה את שמותיהם של 3,000 אזרחי צרפת החשודים בהונאת מס אשר החזיקו חשבונות חסויים בבנקים שוויצריים. שר האוצר הצרפתי הודיע לאחרונה כי המידע הועבר לממשלת צרפת. גם גרמניה הודיעה כי היא תפעל נגד הבנקים בשוויץ.

הגמשת החיסיון הבנקאי תגרום לבריחת הון למקומות כמו פנמה, סינגפור ומקלטי מס אחרים בהן יש חיסיון בנקאי מחמיר יותר.

השאלה היא האם רשות המסים בישראל תצטרף לטרנד העולמי בעניין הסודיות הבנקאית? ראשית, ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים זרים ובמיוחד אלו העושים שימוש בתכנוני מס בינלאומיים, אינם צריכים לחשוש כל עוד הם מחזיקים בחוות דעת משפטית ביחס להיבטי המיסוי של השקעותיהם.

לגופו של עניין, למדינת ישראל אין הכוח והעוצמה שיש לארצות הברית ולמדינות אחרות כמו צרפת וגרמניה, ולפיכך היא לא תוכל לאלץ מדינות אחרות או מקלטי מס למסור מידע בנקאי. שנית, בנקים זרים בהם חלים חוקי חיסיון מחמירים ימסרו מידע לרשות המסים ישראל, רק במקרים חריגים ביותר.

גילוי מרצון וחנינת מס הכנסהבעולם

גילוי מרצון וחנינת מס בעולם


במדינות שונות מקובל לקבוע שיעורי מס נמוכים יותר ביחס להכנסות שדווחו במסגרת ההליך לגילוי מרצון. במקרים מסוימים, גם תושב ישראל עשוי ליהנות משיעורי מס נמוכים.

יש הטוענים כי מדובר בהליך בעייתי, כי כאשר המדינה מאפשרת למעלימי מס לקבל חנינה, ולעתים גם פטור חלקי מתשלום מס - הדבר עלול לעורר תסכול בקרב מי ששילמו כל השנים מסים כדין. למרות זאת, המהלך מקובל במדינות רבות בעולם, וארגון OECD אף תומך בהסדרים אלה.

אמנם בישראל משלמים מס מלא על ההכנסות שדווחו במסגרת ההליך של גילוי מרצון, אך במדינות אחרות הבינו כי הפחתת שיעורי המס במסגרת הליך הגילוי, יתמרצו את הנישומים לחשוף את ההכנסות הבלתי-מדווחות והחשבונות הסודיים שלהם.



ארגון ה- OECD ((Organization for Economic Co-Operation and Development

במסגרת קידום הכלכלה במדינות החברות בו, מעודד הארגון הליכים להקל על נישומים כגון: "חנינת מס" ו"הליך גילוי מרצון".

ארגון ה-OECD, באמצעות הוועדה לעניינים פיסקאליים, הביע מספר פעמים את תמיכתו בפיתוח אסטרטגיות ציות וולונטריות, שיעודדו נישומים לדווח מרצון לרשויות המס על הון ועל הכנסות לא מוצהרות, כולל מהלך נרחב של "גילוי מרצון".

במסגרת מהלך כזה יש לכלול, מצד אחד, "גזר" - שיתבטא במתן הטבות למי שידווח מרצון במסגרת פרק זמן נתון, ומצד שני, "מקל" - שעיקרו סנקציות כלפי מי שלא ינצל את ההזדמנות לדווח מרצון. לשם כך, המדינות מתבקשות להקדיש משאבים לביצוע חקירות והעמדה לדין בתום תקופת הדיווח שנקבעה במסגרת התכנית.

עמדת ה-OECD בנושא זה היא חלק מפרויקט רחב של הארגון ליצירת שקיפות בתחום המיסים ולקידום המאבק בהעלמות מס שמתבצעות בעזרת מקלטי מס. הפרויקט כולל קביעת סטנדרטים לחילופי מידע בין מדינות בנושאי מס, והגילוי מרצון נועד להיות צעד משלים, בעזרתו נישומים יגלו מידע ביוזמתם ומרצונם החופשי.

בעשור האחרון, מספר לא מבוטל של מדינות OECD יישמו אסטרטגיות ציות וולונטריות, שנועדו לתמרץ בעלי הכנסות לא מדווחות לדווח לרשויות המס על הון שיש להם בחו"ל, לרוב במקלטי מס.

ה-OECDדיווח על תוצאות מהלכי הלבנת ההון שבוצעו במדינות שונות, חלקן מדינות חברות ב-OECD וחלקן מדינות שאינן חברות בארגון. להלן פרטים על תוצאות המהלכים:

בלגיה ביצעה מספר מהלכים לגילוי מרצון. בשנת 2004 בוצע מהלך שכונה "הצהרה חד-פעמית מרצון" (DLU) והוא זכה להצלחה. במסגרת התכנית הוטל מס סופי בשיעור של 9% מההון המוחזר, או 6% במקרה שההון המוחזר הושקע מחדש בבלגיה. תוספת ההכנסות ממיסים בעקבות המהלך הגיעה ל-496 מיליון יורו (אף שמדובר בסכום משמעותי, יש לציין שהתחזית המוקדמת לגבי היקף ההכנסות הצפויות הייתה גבוהה יותר - 850 מיליון יורו).

הצלחת ה-DLU עודדה את הממשלה לאמץ נוהל חדש המסדיר את הטיפול בהכנסה לא מדווחת של יחידים וישויות משפטיות. הנוהל נכנס לתוקף בתחילת ינואר 2006 והוא קובע, שהכנסות מדווחות ימוסו בשיעור מס רגיל (מס הכנסה ומע"מ), אך יהיו כפופות לעונשים מוגבלים במקרים מסוימים.הנוהל לא חל על הכנסות מהלבנת כספים שמקורן בפשיעה או בעבירות מס מאורגנות ורציניות, הנעשות באמצעות התארגנויות מורכבות או באמצעות תכנוני מס בינלאומיים כגון הונאת קרוסלה.



יוון- ממשלת יוון יזמה תכנית לחנינת מס בגין הון שהוחזק בחו"ל והוחזר ליוון בתוך תקופה של 5 חודשים (4 אוגוסט 2004 עד 4 בפברואר 2005).

התכנית חלה על יחידים וחברות תושבי יוון, שהינם בעלי הון המוחזק בחו"ל, בלי להתחשב בסוג הבנק הזר בו הוחזק ההון.החזרת ההון ליוון הייתה כרוכה בתשלום מס בשיעור של 3% משווי ההון במועד החזרתו.את ההון צריך היה להעביר באמצעות בנק יווני. משרד החשבונאות היווני העריך, שהיקף ההון שיוחזר יגיע ל-20 מיליארד יורו, או ל-10 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי.

רוסיה- ב-31 בדצמבר 2006 נחקק ברוסיה חוק הקובע תכנית לגילוי מרצון ליחידים תושבי רוסיה. החוק קבע, שיחידים תושבי רוסיה יוכלו לדווח באמצעות דוח מקוצר, על הכנסות שלא דווחו בעבר, החל ב-1 במרץ 2007 ועד 1 בינואר 2008.

החוק הטיל מס כולל בשיעור 13% על ההכנסה המדווחת וקבע, כי המדווח לא יועמד לדין בגין התחמקות ממס הכנסה, ביטוח לאומי, מס עסקאות לפנסיה והפרשות לביטוח סוציאלי.מי שדיווח במסגרת התכנית לא היה חייב לציין את מקור ההכנסה, או את משך התקופה שבה נצברה ההכנסה. החוק לא חל על יחידים שהורשעו בהתחמקות ממס על פי סעיף 198 לחוק הפלילי הרוסי.

בריטניה- ב-17 באפריל 2007 הושקה בבריטניה תכנית לגילוי הון הנמצא במקלטי מס, שנועדה לתמרץ את בעלי החשבונות לדווח עליהם ולשלם את חובות המס בגינם. התוכנית התייחסה לא רק להון שהוחזק במקלטי מס אלא גם להון קשור שהוחזק במדינות אחרות. תקופת הגילוי הסתיימה ב-26 בנובמבר 2007. התכנית לא העניקה הטבות מס אלא רק הפחיתה את הקנסות בגין אי הדיווח – היינו, המדווחים חויבו לשלם את מלוא המס, בתוספת ריבית וקנס קבוע של 10% (במקום הקנס הרגיל שיכול להגיע עד 100%). כמו כן, התכנית לא חלה על מקרים שנמצאים בשלבי חקירה ותביעה.

לאחר תום תקופת הדיווח החלה רשות המס להתמקד בחקירת בעלי חשבונות בנק במקלטי מס, שלא שיתפו פעולה עם התכנית ולא ניצלו את ההזדמנות לגילוי מרצון, ועשתה שימוש בפרוצדורה מיוחדת המאפשרת לה לקבל מידע בנקאי.

יש לציין, שבבריטניה רשות המס יכולה לקבל מידע ממוסדות פיננסיים בכפוף לקבלת אישור מנציב מיוחד בעל סמכויות של בית דין למיסים. בינואר 2006 פרסם הנציב החלטה המעניקה לרשות המס גישה למידע השייך למי שיש לו כתובת באנגליה, אם הוא מחזיק בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק במדינה שנחשבת למקלט מס. במאי 2006 קיבל הנציב המיוחד החלטה המהווה ציון דרך, המקנה לרשות המס גישה למידע המוחזק בידי רוב המוסדות הפיננסיים בבריטניה והמתייחס לחשבונות בנק במקלטי מס, השייכים ליחידים בעלי כתובת באנגליה. מכלול המידע שהתקבל היה רב ומשמעותי ויצר מנוף אפקטיבי על בעלי החשבונות הלא מדווחים.

תכנית חנינה חדשה למעלימי מס דרך חברות אופשור היא אחת ממספר אמצעים חדשים עליהם הודיע שר האוצר של בריטניה אליסטייר דרלינג במסגרת תקציב 2009, שנועד לגייס תוספת של מיליארד ליש"ט להכנסות מס במהלך השנתיים הקרובות.

תכנית החנינה, "New Disclosure Opportunity" או NDO, החלה בסתיו 2009 לתקופה מוגבלת כדי להעניק לתושבי בריטניה בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתחמקו ממס "הזדמנות אחת סופית" לגילוי החשבונות. אלה שיבחרו להסתייע בתכנית יצטרכו לשלם את חובות המס שלהם, ריבית וקנסות. את הפרטים המדויקים של שיטת "המקל והגזר" תפרסם הממשלה רק בשלב מאוחר יותר של השנה.

גילוי מרצון מול חנינת מס הכנסה

גילוי מרצון מול חנינת מס


הן הליך הגילוי מרצון והן מהלך של חנינה חשיבותם מבחינת רשויות המס היא שהם עולים בקנה אחד עם האינטרס של רשות המיסים לגבות מס אמת ובכך להחזיר את הכסף לאוצר המדינה. יש להניח כי לולא הליכים אלו לא היה נגבה המס ולרשויות לא היה המידע בדבר ביצוע העבירה.

בתמורה, רשויות המס יכולות להפחית בעונשם הפלילי של הנישומים ואף לבטלם לגמרי.

על מנת שהנישום לא יעמוד לדין פלילי עליו לשלם את מלוא הסכום ובנוסף עליו לשלם ריבית וקנסות.

בנוסף, ישנם הליכים בהם יתבקש הנישום לחתום על הסכם בו הוא מבטיח לעמוד בכל תשלומי המס העתידיים.

עם זאת, הליך הגילוי מרצון שונה ממהלך של חנינה בכמה דברים:

1. היבט פסיכולוגי- חנינה הינו מהלך כללי היזום בחקיקה ע"י המדינה, ואילו הליך הגילוי מרצון הינו אינדיווידואלי ויזום ע"י הנישום.

2. בגילוי מרצון הנישום אינו נהנה מכל תמריץ או הטבת מס ועליו לשלם את כל המגיע ממנו עד הפרוטה האחרונה. התשלום יהיה בצירוף של ריבית והצמדה כאשר בדרך כלל מבטלים את הקנסות המתאימים.

3. מקובל בחנינה, כמהלך יזום בחוק, לחנון גם את אלה שתלוי ועומד נגדם הליך פלילי או שהורשעו וטרם ריצו את עונשם. מנגד, בגילוי מרצון בהנחה שהרשות קיבלה את בקשת הנישום הרי שהוא לא יועמד לדין פלילי או שעונשו יופחת משמעותית.

4. נושא חנינת המס בדרך כלל גורם להתעוררות של תגובות שליליות בציבור אשר קוראות לא להקל עם הנישום

5. במקרה של חנינת מס המדינה מגבילה את הנישומים ל"חלון הזדמנויות" מאוד קצר, כאשר המטרה היא איסוף כספי מיסים לאוצר המדינה בתקופה מאוד קצרה- חודשיים עד שלושה חודשים.

לעומת זאת, הליך גילוי מרצון מעודד אנשים לשלם את כספי המס ללא הגבלת זמן.

6. חנינת מס אינה דורשת כי לרשויות לא יהיה מידע קודם על הנישום, כאשר תנאי להגשת בקשת גילוי מרצון הוא כי לרשויות אין מידע קודם כלשהו על הנישום.