גילוי מרצון וחנינת מס בעולם
במדינות שונות מקובל לקבוע שיעורי מס נמוכים יותר ביחס להכנסות שדווחו במסגרת ההליך לגילוי מרצון. במקרים מסוימים, גם תושב ישראל עשוי ליהנות משיעורי מס נמוכים.
יש הטוענים כי מדובר בהליך בעייתי, כי כאשר המדינה מאפשרת למעלימי מס לקבל חנינה, ולעתים גם פטור חלקי מתשלום מס - הדבר עלול לעורר תסכול בקרב מי ששילמו כל השנים מסים כדין. למרות זאת, המהלך מקובל במדינות רבות בעולם, וארגון OECD אף תומך בהסדרים אלה.
אמנם בישראל משלמים מס מלא על ההכנסות שדווחו במסגרת ההליך של גילוי מרצון, אך במדינות אחרות הבינו כי הפחתת שיעורי המס במסגרת הליך הגילוי, יתמרצו את הנישומים לחשוף את ההכנסות הבלתי-מדווחות והחשבונות הסודיים שלהם.
ארגון ה- OECD ((Organization for Economic Co-Operation and Development
במסגרת קידום הכלכלה במדינות החברות בו, מעודד הארגון הליכים להקל על נישומים כגון: "חנינת מס" ו"הליך גילוי מרצון".
ארגון ה-OECD, באמצעות הוועדה לעניינים פיסקאליים, הביע מספר פעמים את תמיכתו בפיתוח אסטרטגיות ציות וולונטריות, שיעודדו נישומים לדווח מרצון לרשויות המס על הון ועל הכנסות לא מוצהרות, כולל מהלך נרחב של "גילוי מרצון".
במסגרת מהלך כזה יש לכלול, מצד אחד, "גזר" - שיתבטא במתן הטבות למי שידווח מרצון במסגרת פרק זמן נתון, ומצד שני, "מקל" - שעיקרו סנקציות כלפי מי שלא ינצל את ההזדמנות לדווח מרצון. לשם כך, המדינות מתבקשות להקדיש משאבים לביצוע חקירות והעמדה לדין בתום תקופת הדיווח שנקבעה במסגרת התכנית.
עמדת ה-OECD בנושא זה היא חלק מפרויקט רחב של הארגון ליצירת שקיפות בתחום המיסים ולקידום המאבק בהעלמות מס שמתבצעות בעזרת מקלטי מס. הפרויקט כולל קביעת סטנדרטים לחילופי מידע בין מדינות בנושאי מס, והגילוי מרצון נועד להיות צעד משלים, בעזרתו נישומים יגלו מידע ביוזמתם ומרצונם החופשי.
בעשור האחרון, מספר לא מבוטל של מדינות OECD יישמו אסטרטגיות ציות וולונטריות, שנועדו לתמרץ בעלי הכנסות לא מדווחות לדווח לרשויות המס על הון שיש להם בחו"ל, לרוב במקלטי מס.
ה-OECDדיווח על תוצאות מהלכי הלבנת ההון שבוצעו במדינות שונות, חלקן מדינות חברות ב-OECD וחלקן מדינות שאינן חברות בארגון. להלן פרטים על תוצאות המהלכים:
בלגיה ביצעה מספר מהלכים לגילוי מרצון. בשנת 2004 בוצע מהלך שכונה "הצהרה חד-פעמית מרצון" (DLU) והוא זכה להצלחה. במסגרת התכנית הוטל מס סופי בשיעור של 9% מההון המוחזר, או 6% במקרה שההון המוחזר הושקע מחדש בבלגיה. תוספת ההכנסות ממיסים בעקבות המהלך הגיעה ל-496 מיליון יורו (אף שמדובר בסכום משמעותי, יש לציין שהתחזית המוקדמת לגבי היקף ההכנסות הצפויות הייתה גבוהה יותר - 850 מיליון יורו).
הצלחת ה-DLU עודדה את הממשלה לאמץ נוהל חדש המסדיר את הטיפול בהכנסה לא מדווחת של יחידים וישויות משפטיות. הנוהל נכנס לתוקף בתחילת ינואר 2006 והוא קובע, שהכנסות מדווחות ימוסו בשיעור מס רגיל (מס הכנסה ומע"מ), אך יהיו כפופות לעונשים מוגבלים במקרים מסוימים.הנוהל לא חל על הכנסות מהלבנת כספים שמקורן בפשיעה או בעבירות מס מאורגנות ורציניות, הנעשות באמצעות התארגנויות מורכבות או באמצעות תכנוני מס בינלאומיים כגון הונאת קרוסלה.
יוון- ממשלת יוון יזמה תכנית לחנינת מס בגין הון שהוחזק בחו"ל והוחזר ליוון בתוך תקופה של 5 חודשים (4 אוגוסט 2004 עד 4 בפברואר 2005).
התכנית חלה על יחידים וחברות תושבי יוון, שהינם בעלי הון המוחזק בחו"ל, בלי להתחשב בסוג הבנק הזר בו הוחזק ההון.החזרת ההון ליוון הייתה כרוכה בתשלום מס בשיעור של 3% משווי ההון במועד החזרתו.את ההון צריך היה להעביר באמצעות בנק יווני. משרד החשבונאות היווני העריך, שהיקף ההון שיוחזר יגיע ל-20 מיליארד יורו, או ל-10 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי.
רוסיה- ב-31 בדצמבר 2006 נחקק ברוסיה חוק הקובע תכנית לגילוי מרצון ליחידים תושבי רוסיה. החוק קבע, שיחידים תושבי רוסיה יוכלו לדווח באמצעות דוח מקוצר, על הכנסות שלא דווחו בעבר, החל ב-1 במרץ 2007 ועד 1 בינואר 2008.
החוק הטיל מס כולל בשיעור 13% על ההכנסה המדווחת וקבע, כי המדווח לא יועמד לדין בגין התחמקות ממס הכנסה, ביטוח לאומי, מס עסקאות לפנסיה והפרשות לביטוח סוציאלי.מי שדיווח במסגרת התכנית לא היה חייב לציין את מקור ההכנסה, או את משך התקופה שבה נצברה ההכנסה. החוק לא חל על יחידים שהורשעו בהתחמקות ממס על פי סעיף 198 לחוק הפלילי הרוסי.
בריטניה- ב-17 באפריל 2007 הושקה בבריטניה תכנית לגילוי הון הנמצא במקלטי מס, שנועדה לתמרץ את בעלי החשבונות לדווח עליהם ולשלם את חובות המס בגינם. התוכנית התייחסה לא רק להון שהוחזק במקלטי מס אלא גם להון קשור שהוחזק במדינות אחרות. תקופת הגילוי הסתיימה ב-26 בנובמבר 2007. התכנית לא העניקה הטבות מס אלא רק הפחיתה את הקנסות בגין אי הדיווח – היינו, המדווחים חויבו לשלם את מלוא המס, בתוספת ריבית וקנס קבוע של 10% (במקום הקנס הרגיל שיכול להגיע עד 100%). כמו כן, התכנית לא חלה על מקרים שנמצאים בשלבי חקירה ותביעה.
לאחר תום תקופת הדיווח החלה רשות המס להתמקד בחקירת בעלי חשבונות בנק במקלטי מס, שלא שיתפו פעולה עם התכנית ולא ניצלו את ההזדמנות לגילוי מרצון, ועשתה שימוש בפרוצדורה מיוחדת המאפשרת לה לקבל מידע בנקאי.
יש לציין, שבבריטניה רשות המס יכולה לקבל מידע ממוסדות פיננסיים בכפוף לקבלת אישור מנציב מיוחד בעל סמכויות של בית דין למיסים. בינואר 2006 פרסם הנציב החלטה המעניקה לרשות המס גישה למידע השייך למי שיש לו כתובת באנגליה, אם הוא מחזיק בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק במדינה שנחשבת למקלט מס. במאי 2006 קיבל הנציב המיוחד החלטה המהווה ציון דרך, המקנה לרשות המס גישה למידע המוחזק בידי רוב המוסדות הפיננסיים בבריטניה והמתייחס לחשבונות בנק במקלטי מס, השייכים ליחידים בעלי כתובת באנגליה. מכלול המידע שהתקבל היה רב ומשמעותי ויצר מנוף אפקטיבי על בעלי החשבונות הלא מדווחים.
תכנית חנינה חדשה למעלימי מס דרך חברות אופשור היא אחת ממספר אמצעים חדשים עליהם הודיע שר האוצר של בריטניה אליסטייר דרלינג במסגרת תקציב 2009, שנועד לגייס תוספת של מיליארד ליש"ט להכנסות מס במהלך השנתיים הקרובות.
תכנית החנינה, "New Disclosure Opportunity" או NDO, החלה בסתיו 2009 לתקופה מוגבלת כדי להעניק לתושבי בריטניה בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתחמקו ממס "הזדמנות אחת סופית" לגילוי החשבונות. אלה שיבחרו להסתייע בתכנית יצטרכו לשלם את חובות המס שלהם, ריבית וקנסות. את הפרטים המדויקים של שיטת "המקל והגזר" תפרסם הממשלה רק בשלב מאוחר יותר של השנה.
במדינות שונות מקובל לקבוע שיעורי מס נמוכים יותר ביחס להכנסות שדווחו במסגרת ההליך לגילוי מרצון. במקרים מסוימים, גם תושב ישראל עשוי ליהנות משיעורי מס נמוכים.
יש הטוענים כי מדובר בהליך בעייתי, כי כאשר המדינה מאפשרת למעלימי מס לקבל חנינה, ולעתים גם פטור חלקי מתשלום מס - הדבר עלול לעורר תסכול בקרב מי ששילמו כל השנים מסים כדין. למרות זאת, המהלך מקובל במדינות רבות בעולם, וארגון OECD אף תומך בהסדרים אלה.
אמנם בישראל משלמים מס מלא על ההכנסות שדווחו במסגרת ההליך של גילוי מרצון, אך במדינות אחרות הבינו כי הפחתת שיעורי המס במסגרת הליך הגילוי, יתמרצו את הנישומים לחשוף את ההכנסות הבלתי-מדווחות והחשבונות הסודיים שלהם.
ארגון ה- OECD ((Organization for Economic Co-Operation and Development
במסגרת קידום הכלכלה במדינות החברות בו, מעודד הארגון הליכים להקל על נישומים כגון: "חנינת מס" ו"הליך גילוי מרצון".
ארגון ה-OECD, באמצעות הוועדה לעניינים פיסקאליים, הביע מספר פעמים את תמיכתו בפיתוח אסטרטגיות ציות וולונטריות, שיעודדו נישומים לדווח מרצון לרשויות המס על הון ועל הכנסות לא מוצהרות, כולל מהלך נרחב של "גילוי מרצון".
במסגרת מהלך כזה יש לכלול, מצד אחד, "גזר" - שיתבטא במתן הטבות למי שידווח מרצון במסגרת פרק זמן נתון, ומצד שני, "מקל" - שעיקרו סנקציות כלפי מי שלא ינצל את ההזדמנות לדווח מרצון. לשם כך, המדינות מתבקשות להקדיש משאבים לביצוע חקירות והעמדה לדין בתום תקופת הדיווח שנקבעה במסגרת התכנית.
עמדת ה-OECD בנושא זה היא חלק מפרויקט רחב של הארגון ליצירת שקיפות בתחום המיסים ולקידום המאבק בהעלמות מס שמתבצעות בעזרת מקלטי מס. הפרויקט כולל קביעת סטנדרטים לחילופי מידע בין מדינות בנושאי מס, והגילוי מרצון נועד להיות צעד משלים, בעזרתו נישומים יגלו מידע ביוזמתם ומרצונם החופשי.
בעשור האחרון, מספר לא מבוטל של מדינות OECD יישמו אסטרטגיות ציות וולונטריות, שנועדו לתמרץ בעלי הכנסות לא מדווחות לדווח לרשויות המס על הון שיש להם בחו"ל, לרוב במקלטי מס.
ה-OECDדיווח על תוצאות מהלכי הלבנת ההון שבוצעו במדינות שונות, חלקן מדינות חברות ב-OECD וחלקן מדינות שאינן חברות בארגון. להלן פרטים על תוצאות המהלכים:
בלגיה ביצעה מספר מהלכים לגילוי מרצון. בשנת 2004 בוצע מהלך שכונה "הצהרה חד-פעמית מרצון" (DLU) והוא זכה להצלחה. במסגרת התכנית הוטל מס סופי בשיעור של 9% מההון המוחזר, או 6% במקרה שההון המוחזר הושקע מחדש בבלגיה. תוספת ההכנסות ממיסים בעקבות המהלך הגיעה ל-496 מיליון יורו (אף שמדובר בסכום משמעותי, יש לציין שהתחזית המוקדמת לגבי היקף ההכנסות הצפויות הייתה גבוהה יותר - 850 מיליון יורו).
הצלחת ה-DLU עודדה את הממשלה לאמץ נוהל חדש המסדיר את הטיפול בהכנסה לא מדווחת של יחידים וישויות משפטיות. הנוהל נכנס לתוקף בתחילת ינואר 2006 והוא קובע, שהכנסות מדווחות ימוסו בשיעור מס רגיל (מס הכנסה ומע"מ), אך יהיו כפופות לעונשים מוגבלים במקרים מסוימים.הנוהל לא חל על הכנסות מהלבנת כספים שמקורן בפשיעה או בעבירות מס מאורגנות ורציניות, הנעשות באמצעות התארגנויות מורכבות או באמצעות תכנוני מס בינלאומיים כגון הונאת קרוסלה.
יוון- ממשלת יוון יזמה תכנית לחנינת מס בגין הון שהוחזק בחו"ל והוחזר ליוון בתוך תקופה של 5 חודשים (4 אוגוסט 2004 עד 4 בפברואר 2005).
התכנית חלה על יחידים וחברות תושבי יוון, שהינם בעלי הון המוחזק בחו"ל, בלי להתחשב בסוג הבנק הזר בו הוחזק ההון.החזרת ההון ליוון הייתה כרוכה בתשלום מס בשיעור של 3% משווי ההון במועד החזרתו.את ההון צריך היה להעביר באמצעות בנק יווני. משרד החשבונאות היווני העריך, שהיקף ההון שיוחזר יגיע ל-20 מיליארד יורו, או ל-10 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי.
רוסיה- ב-31 בדצמבר 2006 נחקק ברוסיה חוק הקובע תכנית לגילוי מרצון ליחידים תושבי רוסיה. החוק קבע, שיחידים תושבי רוסיה יוכלו לדווח באמצעות דוח מקוצר, על הכנסות שלא דווחו בעבר, החל ב-1 במרץ 2007 ועד 1 בינואר 2008.
החוק הטיל מס כולל בשיעור 13% על ההכנסה המדווחת וקבע, כי המדווח לא יועמד לדין בגין התחמקות ממס הכנסה, ביטוח לאומי, מס עסקאות לפנסיה והפרשות לביטוח סוציאלי.מי שדיווח במסגרת התכנית לא היה חייב לציין את מקור ההכנסה, או את משך התקופה שבה נצברה ההכנסה. החוק לא חל על יחידים שהורשעו בהתחמקות ממס על פי סעיף 198 לחוק הפלילי הרוסי.
בריטניה- ב-17 באפריל 2007 הושקה בבריטניה תכנית לגילוי הון הנמצא במקלטי מס, שנועדה לתמרץ את בעלי החשבונות לדווח עליהם ולשלם את חובות המס בגינם. התוכנית התייחסה לא רק להון שהוחזק במקלטי מס אלא גם להון קשור שהוחזק במדינות אחרות. תקופת הגילוי הסתיימה ב-26 בנובמבר 2007. התכנית לא העניקה הטבות מס אלא רק הפחיתה את הקנסות בגין אי הדיווח – היינו, המדווחים חויבו לשלם את מלוא המס, בתוספת ריבית וקנס קבוע של 10% (במקום הקנס הרגיל שיכול להגיע עד 100%). כמו כן, התכנית לא חלה על מקרים שנמצאים בשלבי חקירה ותביעה.
לאחר תום תקופת הדיווח החלה רשות המס להתמקד בחקירת בעלי חשבונות בנק במקלטי מס, שלא שיתפו פעולה עם התכנית ולא ניצלו את ההזדמנות לגילוי מרצון, ועשתה שימוש בפרוצדורה מיוחדת המאפשרת לה לקבל מידע בנקאי.
יש לציין, שבבריטניה רשות המס יכולה לקבל מידע ממוסדות פיננסיים בכפוף לקבלת אישור מנציב מיוחד בעל סמכויות של בית דין למיסים. בינואר 2006 פרסם הנציב החלטה המעניקה לרשות המס גישה למידע השייך למי שיש לו כתובת באנגליה, אם הוא מחזיק בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק במדינה שנחשבת למקלט מס. במאי 2006 קיבל הנציב המיוחד החלטה המהווה ציון דרך, המקנה לרשות המס גישה למידע המוחזק בידי רוב המוסדות הפיננסיים בבריטניה והמתייחס לחשבונות בנק במקלטי מס, השייכים ליחידים בעלי כתובת באנגליה. מכלול המידע שהתקבל היה רב ומשמעותי ויצר מנוף אפקטיבי על בעלי החשבונות הלא מדווחים.
תכנית חנינה חדשה למעלימי מס דרך חברות אופשור היא אחת ממספר אמצעים חדשים עליהם הודיע שר האוצר של בריטניה אליסטייר דרלינג במסגרת תקציב 2009, שנועד לגייס תוספת של מיליארד ליש"ט להכנסות מס במהלך השנתיים הקרובות.
תכנית החנינה, "New Disclosure Opportunity" או NDO, החלה בסתיו 2009 לתקופה מוגבלת כדי להעניק לתושבי בריטניה בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתחמקו ממס "הזדמנות אחת סופית" לגילוי החשבונות. אלה שיבחרו להסתייע בתכנית יצטרכו לשלם את חובות המס שלהם, ריבית וקנסות. את הפרטים המדויקים של שיטת "המקל והגזר" תפרסם הממשלה רק בשלב מאוחר יותר של השנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה