יום ראשון, 3 בינואר 2010

גילוי מרצון מול חנינת מס הכנסה

גילוי מרצון מול חנינת מס


הן הליך הגילוי מרצון והן מהלך של חנינה חשיבותם מבחינת רשויות המס היא שהם עולים בקנה אחד עם האינטרס של רשות המיסים לגבות מס אמת ובכך להחזיר את הכסף לאוצר המדינה. יש להניח כי לולא הליכים אלו לא היה נגבה המס ולרשויות לא היה המידע בדבר ביצוע העבירה.

בתמורה, רשויות המס יכולות להפחית בעונשם הפלילי של הנישומים ואף לבטלם לגמרי.

על מנת שהנישום לא יעמוד לדין פלילי עליו לשלם את מלוא הסכום ובנוסף עליו לשלם ריבית וקנסות.

בנוסף, ישנם הליכים בהם יתבקש הנישום לחתום על הסכם בו הוא מבטיח לעמוד בכל תשלומי המס העתידיים.

עם זאת, הליך הגילוי מרצון שונה ממהלך של חנינה בכמה דברים:

1. היבט פסיכולוגי- חנינה הינו מהלך כללי היזום בחקיקה ע"י המדינה, ואילו הליך הגילוי מרצון הינו אינדיווידואלי ויזום ע"י הנישום.

2. בגילוי מרצון הנישום אינו נהנה מכל תמריץ או הטבת מס ועליו לשלם את כל המגיע ממנו עד הפרוטה האחרונה. התשלום יהיה בצירוף של ריבית והצמדה כאשר בדרך כלל מבטלים את הקנסות המתאימים.

3. מקובל בחנינה, כמהלך יזום בחוק, לחנון גם את אלה שתלוי ועומד נגדם הליך פלילי או שהורשעו וטרם ריצו את עונשם. מנגד, בגילוי מרצון בהנחה שהרשות קיבלה את בקשת הנישום הרי שהוא לא יועמד לדין פלילי או שעונשו יופחת משמעותית.

4. נושא חנינת המס בדרך כלל גורם להתעוררות של תגובות שליליות בציבור אשר קוראות לא להקל עם הנישום

5. במקרה של חנינת מס המדינה מגבילה את הנישומים ל"חלון הזדמנויות" מאוד קצר, כאשר המטרה היא איסוף כספי מיסים לאוצר המדינה בתקופה מאוד קצרה- חודשיים עד שלושה חודשים.

לעומת זאת, הליך גילוי מרצון מעודד אנשים לשלם את כספי המס ללא הגבלת זמן.

6. חנינת מס אינה דורשת כי לרשויות לא יהיה מידע קודם על הנישום, כאשר תנאי להגשת בקשת גילוי מרצון הוא כי לרשויות אין מידע קודם כלשהו על הנישום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

 
רואה חשבון