הליך "גילוי מרצון" הינו הליך מורכב הטומן בחובו שאלות וספקות. נכון כי מאז הנוהל אותו פרסמה הרשות בשנת 1993 בו "רמזה" על "ההליך", הרחיבה הרשות דבריה לעניין הנוהל בחוזר האחרון שהוציאה בשנת 2005; אך עם זאת עדיין ישנם פערי מידע וספקות לעניין הנוהל, התנהלותו ואי הוודאות העומדת בפני הנישום האם "יש טעם" להגיש בקשה להליך גילוי מרצון. חולון
ראינו את הבעיות הטעונות ליבון העולות מהנוהל שפורסם על- ידי הרשות: תנאי המידע הקודם, החיסיון מפני הפללה עצמית והעובדה כי שוללים מהנישום את זכות ההנמקה במקרה בו סורבה בקשתו להליך הגילוי מרצון והגענו למסקנה כי בידי הרשות יש כוח רב מידי, מעין מונופול בכל הקשור לקבלת ההליך בחולון. מאחר ומדובר בהליך "הקלה" על הנישום, וכי בדרך כלל הנישומים הלוקחים חלק בהליך, הינם נישומים נורמטיביים, יש מקום לנקוט בפרשנות מצמצמת בכל הנוגע לאלמנטים של חקירה ומידע. יתרה מכך, יש להפוך נוהל זה להליך המעוגן בחוק על מנת לתת אפשרות לבקר את ההליך האמור, על מנת לאפשר לנישום לדעת כי יש בידיו אפשרות בתום הבקשה לדעת "היכן הוא עומד" ובאם הבקשה לא נתקבלה מהן הסיבות לכך. הליך אשר מעוגן בחקיקה הינו חד משמעי, לא מטיל ספקות ולא נותן בידי הרשות כוח לבצעו ללא עוררין.
כמו כן, ראינו כי במדינות ה- OECD, מתבצעים מספר הליכים ל"הקלה על הנישום" ולגביית מס אמת. ניתן לראות מהאמור לעיל כי הליכי חנינת המס וגילוי מרצון, בעלי מטרה אחת משותפת והיא החזרת כספי מס אמת לאוצר המדינה. על מנת להשיג מטרה זו עמדנו על ההבדלים בין ההליכים השונים.חולון
לסיכום, אסור שגילוי מרצון ייתפס ע"י הציבור כהודאה של מערכת המס בכך שהיא לא מסוגלת לאכוף את חוקי המיסים ולא תהיה מסוגלת לעשות כך גם בעתיד. צעד כזה עלול לגרום לכך, שגם מי שעד היום שילם מיסים בגלל ההרתעה של מערכת המס, יבין שמכאן ואילך אין לו סיבה לחשוש והוא יכול, על כן, להימנע מתשלום מיסים רואה חשבון בחולון
לכן מהלך של גילוי מרצון צריך להיות חלק ממהלך כולל בתחום מינהל המס, הכולל צעדי אכיפה, שיפוט וענישה, כאשר ברור לאזרחי המדינה שמכאן ואילך נפתח פרק חדש ושונה לחלוטין בתחום האכיפה.
