תוכנית ברק אובמה לערעור הסודיות הבנקאית
ההסכם שנחתם לאחרונה בין הרשויות בארצות הברית ובנק UBS לחשיפת בעלי חשבונות אמריקאיים בבנק השוויצרי, מהווה מכה קשה לסודיות הבנקאית.
בבית משפט פדראלי במיאמי התנהל השנה דיון מרתק בין הרשויות האמריקאיות לבין בנק UBS השוויצרי. הרשויות דרשו מ-UBS לחשוף את זהותם של 52 אלף לקוחות אמריקאיים, החשודים בהחזקת חשבונות בבנק השוויצרי בניסיון להסתיר כ-18 מיליארד דולר, ובכך להימנע מתשלום מסים בארצות הברית.
בהתאם לחקיקה בנקאית בארצות הברית, אזרחים נדרשים לדווח לרשויות על אחזקת כספים בחשבונות בנק זרים, בסכום העולה על עשרת אלפים דולר. למרות החובה לדווח, רבים אינם מדווחים מסיבות שונות. ממשל אובמה החליט להיאבק בתופעה הרווחת, והבנק הראשון שנבחר היה UBS, הבנק הגדול בשוויץ.
UBS התנגד למסירת המידע לרשויות בארצות הברית, וגייס לעזרתו את ממשלת שוויץ אשר טענה כי ההליך המשפטי פוגע בריבונות של שוויץ. עיקר טענתה של שוויץ הייתה כי חוקי הסודיות המחמירים במדינה אינם מאפשרים את גילוי המידע המבוקש. חובת הסודיות בענייני מסים אמנם חלה ברוב מדינות העולם, אך ההצלחה של שוויץ כמרכז פיננסי עולמי קשורה בחוקי סודיות מהמחמירים ביותר בעולם. אלא, שבית המשפט לא התרשם מהעמדה שהציגו השוויצרים, ואילץ את הצדדים להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית משפט. הממשל האמריקאי רצה, מצד אחד, להשיג כמה שיותר מידע מהבנק השוויצרי, אך מצד שני חשש כי בשל המשבר הפיננסי, לחץ כבד מידי יגרום לפגיעה חמורה ב-UBS ולהחמרה במשבר העולמי. הצדדים אכן התפשרו וחתמו על הסכם לגילוי מידע.
בהתאם להסכם, UBS אמור להעביר לרשויות בארצות הברית פרטים של כ-5,000 לקוחות אמריקאיים המחזיקים חשבונות בשווייץ. כדי להימנע מהצורך בעריכת תיקונים בחוקי הסודיות בשוויץ, הוסכם כי העברת המידע תתבסס על המנגנון להעברת מידע הקיים באמנה למניעת כפל מס בין ארה"ב לשווייץ.
בהתאם להסכם הוא הקביעה לפיה יימסר מידע רק ביחס לבעלי חשבונות בנק אשר החזיקו מעל רף כספי מסוים, שלא פורסם מהו. התוצאה היא שאף אחד מבין 52 אלף בעלי החשבונות ב-UBS אינו יודע בוודאות האם שמו יימסר לרשויות בארצות הברית. רבים כעת מתלבטים האם להקדים ולדווח לפני שהרשויות יפתחו בהליך פלילי נגדם.
במקביל לפרשת UBS, ממשל אובמה הודיע על תכנית חנינה למעלימי מס, המאפשרת למחזיקים בחשבונות בנק זרים, להצהיר על הכספים עד ליום 23 בספטמבר 2009, לשלם קנסות ולהימנע מהעמדה לדין פלילי
הממשל האמריקאי מתכוון שההסכם עם UBS ישמש כמודל לחקירות נגד בנקים נוספים בשווייץ. נראה כי הבנקים הבאים בתור יהיו: Credit Swiss ובנק HSBC.
מדינות נוספות, בעיקר באירופה, מתחילות לנהוג ביד תקיפה נגד הבנקים בשוויץ.
כך לדוגמא, ממשלת צרפת דרשה לקבל לידיה את שמותיהם של 3,000 אזרחי צרפת החשודים בהונאת מס אשר החזיקו חשבונות חסויים בבנקים שוויצריים. שר האוצר הצרפתי הודיע לאחרונה כי המידע הועבר לממשלת צרפת. גם גרמניה הודיעה כי היא תפעל נגד הבנקים בשוויץ.
הגמשת החיסיון הבנקאי תגרום לבריחת הון למקומות כמו פנמה, סינגפור ומקלטי מס אחרים בהן יש חיסיון בנקאי מחמיר יותר.
השאלה היא האם רשות המסים בישראל תצטרף לטרנד העולמי בעניין הסודיות הבנקאית? ראשית, ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים זרים ובמיוחד אלו העושים שימוש בתכנוני מס בינלאומיים, אינם צריכים לחשוש כל עוד הם מחזיקים בחוות דעת משפטית ביחס להיבטי המיסוי של השקעותיהם.
לגופו של עניין, למדינת ישראל אין הכוח והעוצמה שיש לארצות הברית ולמדינות אחרות כמו צרפת וגרמניה, ולפיכך היא לא תוכל לאלץ מדינות אחרות או מקלטי מס למסור מידע בנקאי. שנית, בנקים זרים בהם חלים חוקי חיסיון מחמירים ימסרו מידע לרשות המסים ישראל, רק במקרים חריגים ביותר.
ההסכם שנחתם לאחרונה בין הרשויות בארצות הברית ובנק UBS לחשיפת בעלי חשבונות אמריקאיים בבנק השוויצרי, מהווה מכה קשה לסודיות הבנקאית.
בבית משפט פדראלי במיאמי התנהל השנה דיון מרתק בין הרשויות האמריקאיות לבין בנק UBS השוויצרי. הרשויות דרשו מ-UBS לחשוף את זהותם של 52 אלף לקוחות אמריקאיים, החשודים בהחזקת חשבונות בבנק השוויצרי בניסיון להסתיר כ-18 מיליארד דולר, ובכך להימנע מתשלום מסים בארצות הברית.
בהתאם לחקיקה בנקאית בארצות הברית, אזרחים נדרשים לדווח לרשויות על אחזקת כספים בחשבונות בנק זרים, בסכום העולה על עשרת אלפים דולר. למרות החובה לדווח, רבים אינם מדווחים מסיבות שונות. ממשל אובמה החליט להיאבק בתופעה הרווחת, והבנק הראשון שנבחר היה UBS, הבנק הגדול בשוויץ.
UBS התנגד למסירת המידע לרשויות בארצות הברית, וגייס לעזרתו את ממשלת שוויץ אשר טענה כי ההליך המשפטי פוגע בריבונות של שוויץ. עיקר טענתה של שוויץ הייתה כי חוקי הסודיות המחמירים במדינה אינם מאפשרים את גילוי המידע המבוקש. חובת הסודיות בענייני מסים אמנם חלה ברוב מדינות העולם, אך ההצלחה של שוויץ כמרכז פיננסי עולמי קשורה בחוקי סודיות מהמחמירים ביותר בעולם. אלא, שבית המשפט לא התרשם מהעמדה שהציגו השוויצרים, ואילץ את הצדדים להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית משפט. הממשל האמריקאי רצה, מצד אחד, להשיג כמה שיותר מידע מהבנק השוויצרי, אך מצד שני חשש כי בשל המשבר הפיננסי, לחץ כבד מידי יגרום לפגיעה חמורה ב-UBS ולהחמרה במשבר העולמי. הצדדים אכן התפשרו וחתמו על הסכם לגילוי מידע.
בהתאם להסכם, UBS אמור להעביר לרשויות בארצות הברית פרטים של כ-5,000 לקוחות אמריקאיים המחזיקים חשבונות בשווייץ. כדי להימנע מהצורך בעריכת תיקונים בחוקי הסודיות בשוויץ, הוסכם כי העברת המידע תתבסס על המנגנון להעברת מידע הקיים באמנה למניעת כפל מס בין ארה"ב לשווייץ.
בהתאם להסכם הוא הקביעה לפיה יימסר מידע רק ביחס לבעלי חשבונות בנק אשר החזיקו מעל רף כספי מסוים, שלא פורסם מהו. התוצאה היא שאף אחד מבין 52 אלף בעלי החשבונות ב-UBS אינו יודע בוודאות האם שמו יימסר לרשויות בארצות הברית. רבים כעת מתלבטים האם להקדים ולדווח לפני שהרשויות יפתחו בהליך פלילי נגדם.
במקביל לפרשת UBS, ממשל אובמה הודיע על תכנית חנינה למעלימי מס, המאפשרת למחזיקים בחשבונות בנק זרים, להצהיר על הכספים עד ליום 23 בספטמבר 2009, לשלם קנסות ולהימנע מהעמדה לדין פלילי
הממשל האמריקאי מתכוון שההסכם עם UBS ישמש כמודל לחקירות נגד בנקים נוספים בשווייץ. נראה כי הבנקים הבאים בתור יהיו: Credit Swiss ובנק HSBC.
מדינות נוספות, בעיקר באירופה, מתחילות לנהוג ביד תקיפה נגד הבנקים בשוויץ.
כך לדוגמא, ממשלת צרפת דרשה לקבל לידיה את שמותיהם של 3,000 אזרחי צרפת החשודים בהונאת מס אשר החזיקו חשבונות חסויים בבנקים שוויצריים. שר האוצר הצרפתי הודיע לאחרונה כי המידע הועבר לממשלת צרפת. גם גרמניה הודיעה כי היא תפעל נגד הבנקים בשוויץ.
הגמשת החיסיון הבנקאי תגרום לבריחת הון למקומות כמו פנמה, סינגפור ומקלטי מס אחרים בהן יש חיסיון בנקאי מחמיר יותר.
השאלה היא האם רשות המסים בישראל תצטרף לטרנד העולמי בעניין הסודיות הבנקאית? ראשית, ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים זרים ובמיוחד אלו העושים שימוש בתכנוני מס בינלאומיים, אינם צריכים לחשוש כל עוד הם מחזיקים בחוות דעת משפטית ביחס להיבטי המיסוי של השקעותיהם.
לגופו של עניין, למדינת ישראל אין הכוח והעוצמה שיש לארצות הברית ולמדינות אחרות כמו צרפת וגרמניה, ולפיכך היא לא תוכל לאלץ מדינות אחרות או מקלטי מס למסור מידע בנקאי. שנית, בנקים זרים בהם חלים חוקי חיסיון מחמירים ימסרו מידע לרשות המסים ישראל, רק במקרים חריגים ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה